קדם נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בקשה לביטול צו הכינוס שניתן לנכסי החייב ולביטול כל הליכי הפש"ר היא הבקשה שלפני.

לטענת הנאמן נסיבות יצירת חובות החייב והסיבה לקריסה הכלכלית שלו ארעו בחוסר תום לב, כאמור בפירוט רב בבקשה, בחוות הדעת של מומחה לשוק ההון האמריקאי ובטענות הנושים המתייצבים לכל הדיונים, ובקליפת אגוז אומר כי החייב ניהל תיקי השקעות בבורסה לניירות ערך בניו יורק בסכומי כסף גדולים תוך העלמת עובדות מהותיות למשקיעים, הם הנושים, שכספם ירד לטמיון.

הנאמן גם ציין כי הצהרות החייב בעת כניסתו להליך בקשר לסך כספי המשקיעים שהפקיד הגיע ל-12 מיליון דולר, אך לנאמן הציג רק חלק מהחשבונות ובהם רשומות הפקדות המגיעות לסך של כמיליון ומאה אלף דולר בלבד [פחות מ-10% מהכספים]; קרי, המבקש לא הציע כל הסבר ממילא לא תמך את הפער העצום בין החשבונות שגילה לנאמן (ונתמכו תדפיס יתרות) לבין הצהרותיו; מהחומר שהוצג עולה כי החייב ניהל כספים רבים בחשבונות נוספים על אלה שהציג לנאמן אך לא ראה לגלות אותם ולשתף את הנאמן שהופקד בעצם מינויו על נכסיו; ממסקנות המומחה לשוק ההון שחקר את נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב עולה שהחייב "הונה את לקוחותיו בכך שדיווח להם על רווחים גבוהים בחשבונות בעוד שהחשבונות ספגו הפסדים כבדים" (סעיף 4.10 לבקשה), כי החייב "שיקר את לקוחותיו" בכך שדיווח להם שכספם ירד לטמיון עקב השקעה באופציות אך בפועל לא בוצעו כלל פעולות כאלה; כי לחייב כלל אין רשיון לניהול תיקי השקעות ולמעשה פעל בניגוד לחוק; כי הודה בפני אחד מנושיו (בכתב) שביצע פעולות בלי לקבל את אישורו, אבל מסתבר כי גם מכתב זה היה שקרי שכן הפעולות שטען כי ביצע כלל לא נעשו, ועוד מעשים שונים כמתואר בבקשת הנאמן, במסקנות המומחה ובחומר שהצטבר ובסופו של דבר הגיע הנאמן למסקנה כי אופן יצירת החובות נעשה בחוסר תום לב ואף חשד לביצוע מעשי מרמה.

לנוכח הממצאים החמורים שהעלו חקירות הנאמן והמומחה האמריקאי הצטרף אף הכנר בעמדתו למסקנה כי "נראה שהסתבכותו הכלכלית של החייב נגרמה בחוסר תום לב" (תגובה בבש"א 9248/08).

חרף האמור הוסכם על הצדדים וכך קבע בית משפט (החלטת כבוד השופט זמיר מיום 10.3.10) כי טענות הצדדים לעניין חוסר תום הלב שמורות להם.

מאחר שהיקף החובות הוא גבוה מאוד, .(הוגשו תביעות חוב בסדר גודל של כ-15,000,000₪), סברו הנושים כמו גם הנאמן והכנ"ר, וכפי שהדעת נותנת, כי ראוי היה שהחייב יעמיד את נכס המקרקעין (בית מידות צמוד קרקע על שטח של כ-500 מ"ר, ועליו בנויה גם יחידה נפרדת), את הקופות שבבעלותו והמופקדות בחברת הביטוח וכך את קופת הגמל שלזכותו לטובת נושיו, והגם שלא יהיה בכך לשלם לנושים את מלוא החובות, הרי יהיה בכך להראות נכונות לפצות את הנושים על האובדן הכספי שנגרם להם בעטים של המצגים המטעים והמעשים של החייב שגרמו להם להפסדים נכבדים.

אלא שהחייב סרב להעמיד איזה מן הנכסים לטובת נושיו, והוא עומד בדווקנות על כל הגנה שהדין מאפשר ועל פרשנות לקולא לטובתו באופן שיביא לתוצאה הממקסמת את זכויותיו בנכסים ואת הותרת מירב הנכסים ברשותו במידת האפשר.

על רקע גישה זו של החייב לזכויות בנכס שבבעלותו ובו מתגורר, הציע החייב לנושיו הצעה מינימאלית לפדיון הנכס אך הנושים דחו אותה מכל וכל בשל שיעורה המזערי.

לכך יש להוסיף כי גם נושא היקף החובות לא היה ברור לנושים ואלה גילו רק במהלך חקירות הנאמן כי לחייב חוב נכבד למס הכנסה, בשיעור של כמיליון ארבע מאות אלף ₪ שמתוכם למעלה ממאתיים אלף ₪ בדין קדימה, כך שההצעה לנושים אף אינה משקפת את הדיבידנד הנמוך כפי שסברו הנושים בעת שדחו את ההצעה.

לציין כי הנושים פעילים בתיק זה, וסבורים כי התנהלות החייב בהליכים אינה מתיישבת עם תום לב, ולנושים שאבדו את כספם בגלל 'מעללי' החייב אין כל תקווה מאחר שהדיבידנד המוצע להם הוא כה מזערי, שבעתיים כך בהתחשב בגובה החוב בדין קדימה.

הנושים והנאמן סברו כי בשל נסיבות הקריסה הכלכלית של החייב שנגועות בחוסר תוך לב, יראה החייב להיטיב עם הנושים ולוותר על חוקי המגן (דיירות מוגנת וכספי קצבה) כמחווה של רצון טוב לנושיו ולהסכים להעמיד את ביתו הנאה ולהראות כי הוא מבקש לכפר על מעשיו בדרך של החזר דיבידנד ראוי שיתקבל ממכירת הבית כפנוי.

כאמור החייב לא הסכים לוותר על זכותו בהתאם לדין ולא הציע מעבר לסכום הנמוך שהציע אלא תוספת זעומה אותה דחו הנושים.

כבר לציין כי בקשת החייב לאישור הצעתו להסדר נושים, נדחית בזאת שכן ההצעה לא קבלה את הרוב הדרוש בהתאם לפקודה ולמעשה היא נדחתה כמעט פה אחד על ידי הנושים, וכך ציין הנאמן בדיון "כפי שביהמ"ש הורה לי, כינסתי בחודש יוני 2011 אסיפת נושים, הגיעו כולם למעט שניים או שלושה. יש פרוטוקול מאוד ארוך שצירפתי לבקשה מס' 13. התוצאות של ההצבעה היו כדלקמן: שניים בעד, 19 נגד, נושה אחד שנכח ולא הצביע ושלושה שלא נכחו. אין להכביר מילים שלא היה אפילו את הסף הנדרש לאישור ההצעה" (עמ' 25 לפרוטוקול).

משנדחתה הבקשה לאישור הסדר נושים, נותרה בקשת הנאמן לביטול ההליכים, בקשה אליה הצטרפו כאמור רוב הנושים שנכחו בדיון, ובדיון הקודם.

אומר כי לנוכח הדברים החמורים שכבר נשמעו בדיונים הקודמים, הן בפני כבוד השופט זמיר והן בפני ניתן היה ניתן לצפות כי משנכנס החייב לטרקלין ההליך וקבל את הגנת פקודת פשיטת רגל מפני נושיו ימלא בקפדנות אחר החיובים, קטן כגדול, כדי שלפחות ניתן יהיה לומר שבמסגרת ההליכים אין כל פגם בהתנהגותו, ולמצער יעמוד בפני בית משפט ונושיו כשהתנהלותו בהליך, בשונה מהכניסה אליו, מופתית כדי שניתן יהיה להשאירו בהליך.

אלא שההנחה התגלתה כמוטעית, והחייב סבר אחרת.

כך צבר חוב פיגורים בגין 19 (!) תשלומים ו"התשלום האחרון לקופה העביר בספטמבר 2010" (דברי נציגת הכנר עמ' 27 ש' 11) ובצד זה גם לא מלא את החיובים המינימאליים שמטיל עליו ההליך, כמו שיתוף פעולה עם הנאמן, תשלומים חודשיים והגשת דוחות מלאים כסדרם.

מהבקשה המחודשת שהגיש הנאמן עולה כי החייב אינו משתף פעולה, כך האריך ללא כל תועלת את פרק הזמן להציע הצעות לנושים ובסופו של יום לא הניבו הארכות שקבל כל הצעה ראויה; ועוד ציין הנאמן כי החייב העלה את הצעתו לנושים רק לאחר הגשת הדוח שהגיש אך גם התוספת המוצעת היתה זעומה ונדחתה אף היא, בגלל הסכום הנמוך בו מבקש החייב לפדות את ביתו; אולם הנאמן ראה להדגיש את אופן התנהלות החייב שלא נענה לדרישת הנאמן "כשנשאל החייב באסיפה וגם לאחר מכן מיהו אותו גורם שבאמצעותו הוא אמור להביא את הכספים, שבסך כולל הם מעלה 300,000 ₪, החייב סירב בכל תוקף לגלות את זהותו של אותו גורם. אני סבור שלו כדי להסיר חשש שלא מדובר בכספים נסתרים של החייב, ואני מזכיר שמדובר בחייב שניהל כספים של כל אותם נושים, היה זה מן הראוי שהחייב יגלה את זהותו של אותו גורם ואולם כל הנסיונות וכל הבקשות לגלות את אותו גורם מממן העלו חרס" (עמ' 26 לפרוטוקול).

יאמר עוד כי בישיבת בית המשפט שהתקיימה במאי 2011 הובאו כבר תמצית הדברים לרבות טענות הנושים שבקשו כבר אז לבטל את ההליכים, וטענו להתנהלות חסרת תום לב וליתר דיוק טענו כי החייב ביצע מעשי מרמה כלפיהם, וכן כי החייב אינו משתף פעולה, כי רב הנסתר על הנגלה, כי החייב לא הציג את כל המסמכים לגבי חשבונות שונים שנראה כי מצויים בהם כספים שלכאורה 'נעלמו'. ואין לי אלא לסכם את התרשמותי העגומה מהנסיבות שהובאו לפני בדבריו של הנושה מר קנטרוביץ שתאר את אופן התנהלות החייב: "אני העברתי את הכסף בסמוך לנפילה שלו והוא כבר ידע מה מצבו. כאשר הייתי בביתו הוא אמר שנפל. היה ברור לי שזו הונאה הוא היה מוכן לתת את הבית. דיוני בית המשפט חיזקו אותו ולהציע כל הזמן פחות. אני לא מוכן לשום הסדרים הוא ידע שמפיל אותי וידע מי אני והחליט לקחת את הכסף. אני לא מוכן לשום הסדר. אני מגיע לישיבות רק לעניין הערכי. במשטרה אמרו לי שהיתה כאן הונאה והתיק חזר מהפרקליטות ואמרו שאין אפשרות לחקור הכל נמצא בארה"ב. מדובר ב- 15 מליון ש"ח שאנשים הפסידו. הונו אותי ויש לי את כל ההוכחות לכך ולא יתכן שלא ידעו על מה השקיעו וזה סמוך להעברת הכסף" (עמ' 5 לפרוטוקול 19.5.2011).